החלטה בתיק בש"א 6857/07

1.         בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף וכן להארכת מועד הגשת בקשה כאמור.

2.         המשיב הינו עו"ד במקצועו ובכתב התביעה אשר הגיש נגד המבקשת ושניים אחרים נטען כי ביום 24.4.01 שכרו הנתבעים את שירותיו על מנת לייצג את נתבע מס' 1 בת.א. 5335/98 בבית משפט השלום בחדרה, ולצורך כך חתמו נתבעים 1 ו-2 על הסכם שכ"ט עו"ד.  הנתבעים סילקו חלק מהשכר אשר נקבע בהסכם ונותרה יתרת חוב בלתי מסולקת בסך של 6,500 ש"ח. מכאן התביעה נגד המבקשת ויתר הנתבעים בתביעה.

3.         הואיל והתביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, הגישה המבקשת בקשה למחיקת כותרת התביעה, מתן אורכה להגשת בקשה למתן רשות להתגונן ולחילופין לדחיית התביעה נגדה על הסף.  ביום 26.1.06 ניתנה החלטה לפיה הורה בית המשפט על מחיקת כותרת התביעה והעברתה לסדר דין מהיר.  בדיון שהתקיים בתביעה מיום 2.1.07 שבה המבקשת והעלתה בקשתה לדחיית התביעה על הסף ובהחלטה שניתנה באותו מועד נקבע כי עליה להגיש בקשה כאמור בצירוף בקשתה להארכת מועד הגשתה.

            לגוף העניין, טענה המבקשת, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדה, שכן, היא אינה חתומה על הסכם שכ"ט עו"ד עליו מבוססת התביעה. 

4.         המשיב הגיש תגובתו לבקשה ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות על הסף.

5.         לעניין הארכת מועד הגשת הבקשה, אני מתיר הגשתה במועד בו הוגשה. במאמר מוסגר יצויין כי ניתן להגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בכל שלב משלבי המשפט ולטעמי אין צורך בבקשה להארכת מועד הגשתה (ר' ע"א 827/86 סלמן נ' מדינת ישראל פ"ד מה (1) 23).

6.         בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 נקבע כי בית המשפט רשאי לצוות על מחיקת התביעה בהתקיים אחד הנימוקים המפורטים להלן:

            -           כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה.

            -           התביעה הינה טורדנית או קנטרנית.

-           שווי נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את כתב תביעתו תוך הזמן שנקבע לכך.

-           שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת ממנו תוך הזמן שנקבע לכך.

תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי מונה את הטעמים לדחיית התביעה, ואלה הם:

            -           מעשה בית דין.

            -           חוסר סמכות.

-           כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית המשפט כי ניתן לדחות את התביעה מלכתחילה.

7.         בבקשתה "משלבת" המבקשת, ללא כל בסיס שבדין, את תקנה 100 יחד עם תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן, באם אכן, כטענתה, כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדה, הרי הסעד לו היא זכאית הינו מחיקת התביעה בהתאם לתקנה 100 ולא דחייתה בהתאם לתקנה 101.

8.         בהתאם להלכה הפסוקה,  מחיקת התביעה על הסף תיתכן כאשר גם בהנחה ויעלה בידי התובע להוכיח את הטענות העובדתיות הכלולות בו, עדיין הוא לא יהיה זכאי לקבלת הסעד המבוקש (ר' ע"א 109/49 חב' להנדסה ולתעשייה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה 1585, 1591 וכן ספרו של השופט גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית עמ' 136). כן נפסק כי לא בנקל בית המשפט יעתר לסילוק התביעה על הסף לבל יפגע  הדבר בזכות הגישה לערכאות, כל זאת טרם נשמעו הראיות בתביעה. הלכה זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר בבקשה לדחיית התביעה על הסף ואשר באם תתקבל, תחסם דרכו של התובע מפנייה מחודשת לערכאות (ר' ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ ואח' נ' מיכה צח חברה לקבלנות בע"מ, לא פורסם).

9.         בסעיף 5 לכתב התביעה טען המשיב באומרו: " הנתבעים, באמצעות נתבעת מס' 3 (היא המבקשת - ר.ח.) שילמו במהלך ההדיינות סך של 3,500 ש"ח ונותרו חייבים סך של 6,500 ש"ח. הנתבעת מס' 1 התחייבה, אין ספור פעמים, לשלם על חשבון חובם, אך לשווא".

            בהנחה ויעלה בידי המשיב להוכיח טענותיו כנגד המבקשת, כמצוטט לעיל, אין לומר בבטחה כי הוא לא יהיה זכאי לקבלת הסעד המבוקש כנגדה.  לעניין זה יש לברר משמעות תשלום הסך של 3,500 ש"ח באמצעות המבקשת וכן התחייבותה, הכל כטענת המשיב בכתב התביעה, לשלם יתרת החוב.